מניסיון שצברנו בדרור בתי חינוך, רוב המקרים של חרדות חברתיות נובעים מנסיבות חיים שונות שניתן לשנות ולשפר ולא בשל בעיה אישית, פנימית או נפשית של ילד כזה או אחר.
לעיתים, תפקידו של חינוך רגיש הוא לנסות לאחות מעט את קרעי הסיפורים, קרעי הזמן והשפה, שהפכו לקרעים בזיכרון האישי והחברתי של יחידים וקבוצות
הפרק השני מתוך הספר "בית ספר לזיקה" – בו נביט על המשמעות של לשים את היחסים במרכז הפעולה החינוכית
מערך הגיל הרך למפוני העוטף בים המלח.
למסמך הבא שתי מטרות: הראשונה, תיעוד הקמתה של מערכת חינוכית לגיל הרך במלונות מפונים באזור ים המלח, בחודשיים שלאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל. השנייה, לתרום למחקר החינוכי ולגבש תובנות שיוכלו לשרת הקמה של מערכות חינוך בעיתות חירום בארץ ובעולם.
כיצד נבנה תהליך הערכה אחר וחדש ברוח הפדגוגיה החברתית שיחליף את תעודות ההערכה המקובלות?
כל חניך ברמה האישית והקבוצה כגוף זכאים לרגע או אירוע פרידה ברור ומובחן שבו נאמרים לחניך לפחות שני הדברים הבאים – דבר אחד עמוק ויפה שהמדריך רואה בו שאותו חניך יוכל לקחת להמשך החיים. דבר שני על כיצד המפגש עם החניך שינה אותי, המדריך, ברמת עומק.
בין המילים הבאות ננסה לחפש יחד את השורשים העמוקים של התקווה שלנו כמחנכות ומחנכים חברתיים בתוך ימים קשים, כואבים ומלאים בסתירות/ מאת: אודי יעקב
