/
רעש.
ושקט.
מלון מפואר.
מבטים חלולים ואבודים.
קבוצות-קבוצות יושבות בשקט על ספות בלובי מהודר.
הלם ואלם.
רעש ושקט.
שקיות ועוד שקיות של תרומות.
בגדים לכל גיל אפשרי, ערמות נעליים וכפכפים, המוני צעצועים,
משחקי קופסה וחומרים יצירה, בקבוקי שמפו ומרכך בערמות שלא נגמרות.
מתחמי טיפול מאולתרים.
הורים טרוטי עיניים בסיבובים אינסופיים עם עגלות בלובי.
שקט מצמית.
רעש.
בשבת, 7 באוקטובר 2023, פונו אלפים מתושבי העוטף למלונות בים המלח. חלקם אחרי שעות בממד ואחרי שחוו אירועים קשים שאיש לא צריך לחוות. חלקם עזבו את הבית עם הבגדים שלגופם, חלקם הספיקו לארוז תיק קטן. כל מי שהגיע למלונות בימים הראשונים חווה את הפער - הפער שבין מלונות הפאר ובין תחושת הכאוס והאובדן; הפער שבין שלטי הספא וחדרי האוכל רחבי הידיים ובין הטראומה, אי הוודאות והחרדה. תושבי קיבוץ בארי פונו למלון דיוויד. למול תחשות הכאוס בקהילה שספגה אובדן גדול, ברור היה שצריך להתחיל לייצר עוגנים של סדר ושל שקט ולפנות להורי הגיל הרך מקום להתאבל ולהתמודד. הצורך הזה הוביל להקמה מחדש של מערך הגנים בשלב בו אף גורם אחר עדיין לא היה מעורב ולא הוצע פתרון חינוכי קבוע ואיכותי. באופן דומה הוקמו גנים בכמה מוקדים של מפוני שדרות במלונות ים המלח.
מערך הגיל הרך למפוני העוטף בים המלח.
למסמך הבא שתי מטרות: הראשונה, תיעוד הקמתה של מערכת חינוכית לגיל הרך במלונות מפונים באזור ים המלח, בחודשיים שלאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל. השנייה, לתרום למחקר החינוכי ולגבש תובנות שיוכלו לשרת הקמה של מערכות חינוך בעיתות חירום בארץ ובעולם.
הפרק השני מתוך הספר "בית ספר לזיקה" – בו נביט על המשמעות של לשים את היחסים במרכז הפעולה החינוכית
כיצד נבנה תהליך הערכה אחר וחדש ברוח הפדגוגיה החברתית שיחליף את תעודות ההערכה המקובלות?
