/
גרסת פ.ד.ף מעוצבת להלן - חודש פעילות ראשון בדרור בתי חינוך
חודש הפעילות הראשון מתאפיין בעומס של רגשות, חוויות, פעילות והתמקמות. לא מעט מאלו סותרים אחד את השני – חוויות סותרות של שמחת מפגש אל מול עייפות החזרה, שמחת ההכרות הראשונה או המחודשת לצד גילויים ראשונים של מצוקה וכאב, תחילת שנת פעילות של ילדיי לצד תחילת שנת הפעילות של החניכות והחניכים שלי ועוד. במצב זה, שנחווה לא פעם ככאוטי, מציף ובעיקר לא ברור ומגובש, הגיוני שעשויים להיות דברים שנשכחים ופעולות מסוימות שלא מצליחות להתרחש למרות חשיבותן המוסכמת והידועה. לפיכך – חשוב לעצור לרגע, לנשום – ולראות שכל מה שצריך לקרות ברמת ההיכרות הבסיסית כתשתית לאחריות שלי על חניכי וחניכותי - אכן מתרחש.
ככלל – מה הכי חשוב? למקם את ההיכרות במקום גבוה מאוד בסדר העדיפויות שלנו גם כאשר מדובר בחניכים ותיקים שאני לכאורה כבר מכיר. למעשה, החודש הראשון לפעילות הוא חודש ההיכרות, או חידוש ההיכרות ויצירת המפגש המאשר הראשוני. המושג היכרות כולל בתוכו מספר נקודות חשובות:
יפה – אז מה לעשות בכל תחום וממה לנסות להימנע?
מה לא לעשות? לשים לב שלא נוצר בלבול בין קשר מדריכי קרוב ומתעניין ובין קשר מסוג אחר – חברי. לא לקיים שיחות אישיות במקומות סגורים ומבודדים או בשעות לא מותאמות. להימנע ממגע, לברר אילו כינויי חיבה יעוררו תחושת קרבה ולא תחושת אי נוחות. לא לחקור. לא לשאול שאלות שמעודדות יציאה לאור של סודות. לא להבטיח סודיות בשום מצב למרות שהחניכה מבקשת. לומר שיש דברים מסוימים שאם יסופרו נצטרך לשתף – אלו הם דברים הנוגעים לפגיעה בילדים או שמעוררים חשש לשלומם. לא לדחות את הפגישה עם החניכה השקטה והצייתנית רק כי היא נראית חסרת מצוקות. לא לוותר על המפגש 'כי אני כבר מכיר אותו שנתיים'. ככל הניתן – לשבץ לחניכות במצוקה מדריכות ולא מדריכים. הכי חשוב – בשום אופן לא להישאר לבד עם סיפורים, דילמות, אמירות מטרידות של חניכות או כל דבר שמעורר דאגה. מיד לעדכן ולהתייעץ.
מה לא לעשות? להיזהר מיסודות של הערצה או פופולריות כציר המרכזי דרכו אני נפגש. להישמר מחבירה ועידוד דינמיקת 'מקובלים' ו'לא מקובלים' בקבוצה. לא לספר סיפורים אישיים על עצמי שעשויים להיות לא מותאמים או מביכים, להימנע מניסיון לזכות בהערכת החניכים על ידי שימוש בשפה בוטה או צחוק לא מותאם בכיתה. איסור מוחלט על שימוש במילים עם קונוטציה מינית העלול לעורר בחניכים ובחניכות אי נוחות וחוויה מטרידה. להיזהר מיצירת דמות פלקטית וממשחק של תפקיד, ובעיקר – לחשוב היטב ובזהירות על מה כל חניך וחניכה צריכים לראות בי בשלב הראשון של השנה ולא לנסות להאיץ קירבה. מאידך, למתן ולהישמר מחוויה של 'את המדריכה שחיכיתי לה כל חיי אני חייבת לספר לך הכל על הכל' כבר ביום השני לפעילות.
מה לא לעשות? להישמר מלפגוע בחניכים וחניכות מול הקבוצה או להביך אותם, להיזהר מיצירה של דינמיקה של שעיר לעזאזל ושוליים, להיזהר מדינמיקה של זהות שמבוססת על תחרות וניכור לקבוצה השכנה. להיזהר מחשיפת יתר מהירה מדי של מידע וסיפורים שעולים בתוך הקבוצה של יחידים וסיפורי חייהם. להיזהר מעיוורון לגבי חיי הרשתות החברתיות ובעיקר קבוצות הווטסאפ של הקבוצה ומאידך מערבוב מיותר שלנו.
מה לא לעשות? לא להתקשר אליהם בחודש ההיכרות עם צרות ובעיות בנושאים שקשורים לפעילות החינוכית או כשוט חינוכי. כן להתקשר, לאחר התייעצות, עם חשש או דאגה כשיש משהו מדאיג הנוגע לחיי החניכה והחניך ורווחתם. לא להתקשר סביב קשיים ובעיות ללא הכנה ברורה מראש וללא אמירה ברורה על מהי הדרך בה אנו מציעים ומתכוונים לתקן ולשנות את המצב, כולל בקשה ברורה שלנו למקום ולתפקיד שלהם כהורים בכך.
מה לא לעשות? לא להיכלא בתוך לו"ז של תפקוד ושל עשייה מבלי לעצור לרגע, להתקרב, ולהתחבר. לא לוותר בתחילת שיחת הטלפון ביננו על מה שלומך ואיך את מרגישה לפני שקובעים מה עושים מחר בבוקר. לא לחשוש לבקש עזרה, להביע צורך לא ממומש, להביע קושי. ובעיקר – לא להתחיל את השנה בנתק וחלוקת גזרות במקום להתמודד עם הקושי ביננו.
קשר עם הרווחה - להחליט מי האנשים בצוות שדואגים לקשר קבוע - לקבוע פגישות עם עו"סיות בעיר: עו"ס חוק הנוער (פקידת הסעד), עו"ס נערות, לשאול לשלומן, להציע את עזרתנו. למצוא את הנשים המסורות והראויות שנרצה להיעזר בהן ברגעי הקושי והמצוקה הגדולים ביותר שנגיע אליהם עם חניכינו וחניכותינו.
ליצור קשר עם השוטר הקהילתי- ככלל, פנייה שלנו למשטרה לא נכון שתהיה דרך חיוג למוקד 100 והגעה של שוטרים אנונימיים, אלא דרך שוטרים מתאימים שנפגשנו איתם והם מכירים אותנו ואת הייחודיות שלנו. הדמות הרלוונטית לכך היא לרוב השוטר הקהילתי. חשוב להפגש איתו ולהסכים על אופן התקשורת איתו במצבים שנזדקק לו, והוא לנו. למקם את עצמנו כדמויות חינוכיות רלוונטיות שיכולות לסייע בנקודות משבר, לדוגמה לקרוא לנו אם חניך נעצר באמצע הלילה.
לבסס הכרות עם מרכזים קרובים לבריאות הנפש – לוודא שיש לנו ציר קשר כזה ואנו יודעות להיעזר בו.
מה לא לעשות? לא לחכות לרגע המשבר כדי ליצור קשר עם הרווחה\ המשטרה, דבר שיביא לטיפול אקראי ואנונימי בחניכה שלנו. לא להתנדב למסור מידע על החניכים ומשפחותיהם אם אין לנו יחסי אמון עם העו"ס, ואין לנו את הסכמת החניכה ומשפחתה.
לסיכום,
כמובן שמרכז ההדרכה זמין לכם ולכן לכל דבר ועניין, התייעצות והתלבטות. שיהיה חודש ראשון מקרב ופותח, מלא בחוויות גילוי, היכרות וסקרנות.
אודי יעקב – 054-6735235
קרן ברנס - 0546734310
אלה גרינשטיין – 054-6734515
גיורא טל – 054-6734490
גדי אבידן – 058-5924049
חודש פעילות ראשון בדרור בתי חינוך
הפרק השני מתוך הספר "בית ספר לזיקה" – בו נביט על המשמעות של לשים את היחסים במרכז הפעולה החינוכית
מערך הגיל הרך למפוני העוטף בים המלח.
למסמך הבא שתי מטרות: הראשונה, תיעוד הקמתה של מערכת חינוכית לגיל הרך במלונות מפונים באזור ים המלח, בחודשיים שלאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל. השנייה, לתרום למחקר החינוכי ולגבש תובנות שיוכלו לשרת הקמה של מערכות חינוך בעיתות חירום בארץ ובעולם.
כיצד נבנה תהליך הערכה אחר וחדש ברוח הפדגוגיה החברתית שיחליף את תעודות ההערכה המקובלות?