יעדים:
- החניכים יכירו את פינת סולם השלום במרחב/ כיתה על מנת ליצור הקשר מוחשי לנושאים שנדבר עליהם במערך.
- ללמוד יחד את המושגים הבסיסיים בסולם השלום
- התנסות בפיתרון קונפליקטים בקבוצה מתוך למידה זו
מהו סולם השלום?
- על קצה המזלג: סולם השלום הוא כלי עזר שנועד ללמד את הילדים והילדות (וגם את עצמנו) כיצד להתמודד עם קונפליקטים, ולתת מענה לרגשות ולרצונות של שני הצדדים, מבלי שיפוט של מבוגר, ומבלי להכריע "מי צודק", "מה נכון" וכד'.
- הנחת המוצא היא שריב הוא הזדמנות לשיחה ולהבנה אחד של השניה, ושביכולתם של הילדימ.ות, עם מעט תיווך והדרכה, לפתח אמפתייה לאחר, לצד פיתוח הקשב וההבנה את עצמם.
- ניגשים ל"סולם השלום" (מקום פיזי או לחלופין - שימוש בחוברת סולם השלום) רק כאשר שני הצדדים מסכימים ופנויים לכך. עונים לפי הסדר על השאלות, ולרוב – מגיעים להבנות.
לפני שניגשים ליצור שיחה לפתרון קונפליקט עם סולם השלום, חשוב לבדוק ולשאול האם שני הצדדים פנויים לשיחה. לעודד לנסות לתת מילים למצבם הנוכחי: "אני רואה שאתה נסער ולא פנוי כרגע" או "הבנתי שרבתם. האם אתה מרגיש פנוי לשיחה איתו?" מתוך כך החניכים יכולים להפנים את המושג "פנוי" או "לא פנוי" וללמוד להבהיר לכם את מצבם.
שימו לב שכשנמצאים בתוך סערת רגשות יש חוסר פניות לשיחה וכדאי קודם לחפש יחד עם החניכים דרך לשחרר מתחים בנפרד (לרוץ, לבכות, לדבר עם חברה, לכתוב ועוד) ולחכות לקיים את השיחה לזמן יותר מתאים. חשוב גם לשים לב ששני הצדדים באמת מעוניינים להיפגש (בעזרת מחנכ.ת או מגשר.ת) ולא לשדר שזה אקט שהוא חובה אלא רק כלי עזר. לפעמים יותר חשובה העובדה שהם יודעים שזאת אפשרות קיימת ויבחרו בזה בהמשך בקונפליקט עתידי ולא בריב הנוכחי.
בכלליות, סולם השלום הינו כלי, ותפיסה רעיונית שהחניכים יכולים להפנים לאט לאט ולזכור אותו מתוך תרגול עם המחנכים ויישמו אותו גם כשהוא לא לצידם ואפילו כשאתם לא לצידם (בבית עם האחים, במגרש אחה"צ וכו). אפשר לברר בהמשך עם הילדים מתי הם השתמשו בכלי הזה אחר הצהריים ובבית.
בסולם השלום ישנם חמישה שלבים:
- מה קרה? תיאור המקרה ע"י שני הצדדים, לומדים לתאר בצורה עניינית כאילו מתוך עדשת מצלמה
- איך אני מרגיש.ה? לומדים להשתמש במילים המתארות רגשות, מרחיבים את אוצר המילים, מנסים לתת שם לתחושות שונות, איפה אני מרגיש את זה בגוף (בלב, בבטן, בגרון..) נותנים מקום אמפטי לרגשות. אך חשוב לשים לב שיהיה לשלב זה מינון ולא יתפוס מקום מרכזי (כי רגשות באים והולכים, ואף יכולים להשתנות תוך כדי השיחה, לאחר שמבינים את הסיטואציה או את הכוונה של הצד השני)
- מה חשוב לי? לומדים להשתמש במילים שמתארות צורך בסיסי אוניברסלי. באים לשיח עם הנחה ששני הצדדים פועלים מתוך צורך אמיתי וחשוב שאין להמעיט בערכו. צורך בהקשבה, עצמאות, ביטחון, חברות, הערכה, מרחב אישי, אמון ועוד…) נותנים מקום אמפטי לצרכים השונים. זה שלב מאוד חשוב שבו שני הצדדים צריכים להביא את עצמם לידי ביטוי ולחוש שמבינים אותם. גם אם הדרך בה נקטו כדי לענות על הצורך פגעה באחר, הצורך הוא אמיתי ונכון ולפעמים צריך עזרה ותיווך או הבנה פשוטה של האחר.ת כדי למצוא דרך טובה יותר לתקשורת עם האדם השני. חשוב שנזכור שהילדים מתנהגים את הצורך שלהם וחשוב שאנחנו נעזור להם בשלב זה לזהות את הצורך שעמד מאחורי המעשה ולתת לו מילים.
- מה אפשר לעשות? לאחר שכל הצדדים באו לידי ביטוי שואלים האם כולם מרגישים שהם אמרו את שעל ליבם ושהם מובנים? אם כן, האם פנויים לחשוב יחד על פיתרונות? מעלים יחד אפשרויות שונות לפתרון. אין דרך אחת נכונה. לפעמים הפתרון הוא פשוט הדרך שעשינו עכשיו בשיחה -פשוט להבין יותר טוב אחת את השניה, לדעת למה היא פעלה ככה. לפעמים אפשר לשאול - מה יתמוך בך כשאתה מבין שאתה צריך כך וכך? אולי אפשר עם מישהו אחר, דרך שונה, לשאול ולבדוק עם הצד השני, לקבל בהבנה שכך לא יעבוד, לבקש ממחנכ.ת עצה כשמשהו לא עבד. אפשר שהפתרון יהיה להתרחק קצת לעת עתה. ועוד...
- בואו נתפייס אפשר ליזום מגע מפייס - חיבוק, לחיצת יד, "כיף", חיוך. במידה ומרגישים שזה מתאים.
הורידו האת הקובץ המלא - מערך סולם השלום - מחזור דמוקרטיה תשפב
