"נקודות אחיזה" חינוכיות בתוך מלחמה

 / 

מרכז הרשת

הקדמה

חמישה דברים שכדאי לעשות במפגש מחודש עם ילדים ובני נוער בשדה החינוך בימים אלו, ואולי גם עם עצמנו – המבוגרים – ברוח הפדגוגיה החברתית

 

שדה החינוך הציבורי הוא רקמת החיבור המשמעותית והרחבה ביותר של החברה הישראלית. בתוך מצבי אסון, חרדה ומלחמה הוא החזית על נפשה של החברה. מילדים ועד הורים ומשפחות – הוא מקיף את כל מדינת ישראל. פעם אחרי פעם הוא עוגן של שפיות וחוסן. התפקיד שלנו עכשיו, מחנכות ומחנכים, הוא לתת קרקע בטוחה, וממנה להגדיל את האור ואת הביטחון. זוהי פדגוגיה חברתית של נוכחות ומאבק על הטוב, על תקווה, על עתיד טוב יותר. גם ובמיוחד ברגעים אלו.

 

1. להבין שהמפגש מרפא ומחזק. לתת לו מקום וזמן. עיניים במקום מסכים וסרטונים

עצם המפגש הוא כבר חלק עצום מיצירת חוסן. לא צריך למהר ללמד, לחזור ל"שגרת לימודים" או לצלול מיד לניתוח המצב. להיות יחד, לאפשר ביטוי, לאפשר דיבור שעולה מהילדים, לשתף ולהקשיב, לענות על שאלות ביושר ובכנות. זמן פשוט ואיכותי של יחד הוא הבסיס לכל חיזוק. אפשרויות פרקטיות – לפתוח את כל הימים הקרובים ב"שעת קבוצה" מחזקת. לדאוג לארוחת בוקר משותפת. לשחק יחד וליצור (ציור, משחקי תיאטרון, תנועה). להגדיל הפסקות ומפגש ספונטני. לצמצם טלפונים ומסכים באופן מודע. לעשות כל יום מספר שיחות אישיות עם ילדים על פי מידת הצורך והמצוקה. להעמיד את עצמנו ככתובת לכל עניין.

 

2. לראות בילדים את המנהיגים שהם, יש להם תפקיד וחשיבות גדולה כרגע, וגם בעתיד

לגייס את המבט שלנו, את העיניים שלנו ולהתעקש לראות בילדים ובילדות מולנו מנהיגים ומנהיגות, תקווה להווה ועתיד טוב יותר ולהנכיח זאת באמירות ובמעשים – אתם חשובים, אני סומך/ת עליכם, יש לכם תפקיד עכשיו, אני מאמינ/ה בכם שתצליחו לעשות טוב במציאות – יש הרבה מה לתקן ויש לכם המון מה לתת. אפשרויות פרקטיות – לברר יחד מה אנחנו יכולים לעשות כרגע שמשנה מציאות? ברמה הקרובה והרחבה. מה הפרויקט שלנו כרגע? היכן צריך אותנו? איך נבטא את הקול שלנו?

 

3. לעשות, ליצור וליזום – אחריות היא ריפוי ותיקון אישי וחברתי

להקדיש זמן רב ליצירה, עשייה, יוזמה ומשימה. לראות את הילדים כאחראיים על המציאות ועל גורלם ולא כנתינים בתוכה. להצליח להיות אחראיים יחד כקבוצה על משימה חברתית – תחושה עצומה של משמעות, ערך וכיוון. אפשרויות פרקטיות – הדרכת ילדים קטנים יותר, עבודה עם קשישים בודדים, הצטרפות לאחת ממאות היוזמות שכרגע נוצרות והירתמות לעשיה מצילת חיים ברמת הישוב.

 

4. לשחק, לצחוק, לבכות, לנרמל

המשחק הוא אחד מיסודות החיים וחיזוקם. ילדים משחקים שווה ערך לילדים מתחזקים. בשיחות שמתפתחות ונוצרות סביב המצב חשוב לתת ביטוי לכל קשת הרגשות מתוך קבלה שכל ביטוי של רגש הוא חיוני ומעיד על נורמליות ואנושיות. לא לנסות ליישב סתירות. כרגע הסתירות הן בשיא כוחן וצריך לחיות עמן. אפשרויות פרקטיות – לרוץ, להשתולל, לשחק יחד בקבוצה, לתת למשחק זמן ומקום משמעותיים. כל מפגש יכול להתחיל במשחק. שעת משחקים. שיחות אישיות – מה שלומך? לתת מקום לכל רגש שעולה. לתת מקום לגם וגם – גם עצוב וגם צוחק, גם לא מתפקד וגם פתאום אחראי.

 

5. יחד, יחד, יחד – כוחה של הקבוצה, חברות, חוסן, ולאחוז ידיים

לגייס את כוחה של הקבוצה ברגעים אלו. לתמוך אחד בשני, לחזק חברויות, לשים לב למי בודד ובצד, להצליח להכניס את כולם פנימה. לומר – זה הרגע שלנו כקבוצה לחזק את הקשר ואת החברות בין כולם. אפשרויות פרקטיות – מפגשי קבוצה, משחקי התקרבות והיכרות, עשייה קבוצתית משותפת בכל רמה שהיא – בניה, שיפוץ, יצירה וכן הלאה, ציון משותף של רגעי חברות ואחריות, יצירת מערך תמיכה בקבוצה לילדים שלא נמצאים או זקוקים לתמיכה מיוחדת.

עוד מאמרים בשבילך

הפדגוגיה
החברתית