סביבת הפעילות

בשנים האחרונות הולך וגדל מספרם של ילדים ובני נוער המוגדרים בסיכון.
מפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי כ- 8% (כ- 27 אלף !) מכלל בני הנוער בגילאים 15-17 אינם לומדים ורובם אף אינם עובדים.
אוכלוסייה זו המכונה "נוער מנותק" מהווה את מקרי הקיצון של כ- 350,000 ילדים ובני נוער הנמצאים בסיכון גבוה ועלולים להיחשף לתופעות של התעללות, הזנחה ונשירה ממסגרות.

הסיבות לנשירת תלמידים ממערכת החינוך הן רבות ונובעות בד"כ מקשיים תיפקודיים בבית או בסביבה החברתית. מצוקה כלכלית, משבר משפחתי, קשיי קליטה בארץ וחוסר טיפול נכון ומקצועי בקשיים לימודיים או חברתיים, הם הגורמים המרכזיים לנשירה.

בשנים האחרונות נצפית מגמה של ירידה מתונה בשיעור בני הנוער הנושרים ממסגרות לימודיות (נשירה גלויה) אך עלייה חדה בשיעור הנשירה הסמויה.
במונח נשירה סמויה מכנים את בני הנוער הרשומים במוסדות החינוך, אך ממעטים לבקר בפועל בביה"ס.
הדרך מנשירה, סמויה או גלויה, להידרדרות לתרבות רחוב, אלימות, פשיעה, סמים ואלכוהול, היא קצרה ומהירה.
קשה עוד יותר להחזיר נער או נערה למסגרת חינוכית ולדרך התנהגות נורמטיבית.
במהלך השנים פיתחה דרור בתי חינוך תוכניות ייחודיות להשבת בני נוער מנותקים למערכת החינוך הנורמטיבית. תוכניות אלו זכו להערכה רבה ולהצלחה כבירה

חזור להתחלה...