טקס להשקת מסלול "מטפל קהילתי" במכללה למנהיגות מקצועית בעפולה

 

טקס1 טקס

טקס 6טקס 2

טקס 5 טקס 4

עִיר שֶׁאֵין בָּהּ זְקֵנִים מְשׁוּלָה לְעִיר

שֶׁאֵין בָה עֵצִים וּמִדְשָׁאוֹת,

לֹא מַעֲלוֹת וּמוֹרָדוֹת,

אֶלָּא כוּלָה מִישׁוֹר חַדְגוֹנִי וּמְשַׁעְמֵם.

בָּה יֵשׁ מַרְאֵה עֵינַיִם,

אַךְ לֹא הֵלֶךְ נֶפֶשׁ.

 

א. שטינמן

 

שלום לכולם, שמי סתיו אלגרבלי, בת 20, ממגדל העמק.

הגעתי לקורס כי חיפשתי מקצוע שבו אוכל ללמוד ולהתפתח. רציתי לרכוש כלים בלמידה, ולקבל כיוון לחיים.

עד עכשיו בקורס למדתי דברים חדשים רבים, ועבר רק חודש וחצי…

למדתי איך לדבר ולראיין זקנים, אילו שאלות כדאי לשאול, ומה האופן הנכון לגשת לאדם שאינני מכירה, ולהתחיל בשיחה איתו.

למדתי מהי אמפתיה, ומהו חוסן נפשי. אלה דברים שאני מרגישה שיש בי, ואני רוצה להעניק לאחרים.

למדתי על מצבם של הזקנים בארץ, על יחסה של החברה לזקנים, על מצבם הכלכלי הקשה, ועל המחסור בשירותים לגיל השלישי.

למדתי שעל-פי החוק, זיקנה מתחילה בגיל 65, למדתי על המוסדות בהם נמצאים הזקנים – מרכזי היום ובתי אבות, למדתי שגם רבים מהם נמצאים בבתיהם.

הבנתי על עצמי שחשוב לי להתמקד במתן שירותים לגיל השלישי.

אני רוצה ללמוד עוד על הזכויות המגיעות לזקנים, ואיך אפשר להילחם על הזכויות שלהם, כי אני חושבת שמגיע להם שוויון במדינה.

בהמשך הקורס נערוך תערוכת צילום בשם "פני זקן" בה נציג תמונות של זקנים מעפולה אותם אנחנו נצלם.

חשוב לי שהפרויקט יראה שיש במדינה "גיל שלישי" שצריך אותנו כדי שנתמוך בו ונלחם עבורו.

"גיל שלישי" שגם אנו הצעירים זקוקים לו.

דרך התערוכה אני רוצה שנתמודד עם הגילנות ונראה לחברה שהגיל לא משנה, ושיש לזקנים ערך גבוה כמו לכל אזרח אחר.

בתור מטפלת קהילתית אני רוצה ללמד את הזקן לקחת מכל דבר את הטוב ולהיות אופטימי.

אני חושבת שאצליח בתור מטפלת קהילתית להתעניין בזקן, להזדהות איתו, ולהיות אכפתית לדברים שהוא צריך ואומר.

אני מאמינה שבזכות ההכשרה, ובעזרת המאמצים שאשקיע, אצליח להשיג את המטרה.

 

שמי אלון רענן, אני בן 23, מעפולה.

רציתי לדבר איתכם על תופעה בחברה שלנו שמפריעה לי מאוד הנקראת גילנות.

אנחנו חיים במציאות בה יש הרבה חוסר כבוד לגיל הזיקנה, אנשים מפחדים מזקנים ומהזיקנה. 

הזקנה מתאפיינת במחלות רבות, חלקן פיזיות, חלקן נפשיות. לנו, בתור הילדים או הנכדים, אין כלים ואין ידע להתמודד עם העולם הזה, את חלקנו זה גם מאוד מפחיד, ולפעמים די בצדק. מי רוצה להחליף חיתול להורים שלו…

בחברה שלנו חושבים שזקנים איבדו מערכם, כבר תרמו את מה שהיה להם, ועכשיו זה הזמן של הצעירים. אנחנו מתקשים לראות מה יש לזקנים לתרום לנו כחברה.

אנשים רבים חושבים שכל הזקנים מאבדים את הזיכרון או מאבדים את השמיעה, ושבאופן כללי הם מאוד חלשים. רבים גם חושבים כמובן שכל הזקנים לא יודעים לנהוג, לא מסוגלים ללמוד דברים חדשים ועסוקים בעבר שלהם.

אבל זה איננו בהכרח נכון. הרבה מהזקנים מרגישים כך ביחס לעצמם, בעיקר משום שזה היחס שהם זוכים לו. פעמים רבות היחס הזה מופנה אליהם דווקא מהאנשים הקרובים אליהם ביותר. 

סבתא שלי לימדה אותי הרבה מאוד בנושא, היא עובדת בעמותת דור לדור בעפולה, ואחראית על הקתדרה העירונית, שבה זקנים מרחיבים את הדעת. סבתא תמיד מספרת לי איך זקנים שחשבו שהם כבר לא יכולים ללמוד דברים חדשים, מגיעים לשיעורים, מקבלים ידע חדש ומתפתחים בתחומים רבים.

ביהדות ישנו יחס מכבד כלפי הזקנים: "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן", "כבד את אביך ואת אמך". ערכים אלו היו מאבני היסוד של היהדות. בחברה היהודית היה יחס של הערכה לזקנים, היה להם תפקיד משמעותי בחברה.  כיום היחס  לזקנים נוגד את ערכי היהדות.

אני חושב שאנחנו צריכים להתייחס לזקנים שלנו בכבוד ובהערכה. אני חושב שלזקנים יש עוד הרבה מה לתרום לחברה. יש להם ניסיון רב בהמון תחומים, ואם ננסה ללמוד מהם אני בטוח שלכל אחד מהם, יש הרבה מה לתרום לנו מהידע ומהניסיון שצבר במהלך חייו.

אני בתור מטפל קהילתי רוצה להתמודד עם היחס הגילני שיש בחברה. אני רוצה להצליח לפגוש זקנים ולהתייחס אליהם כפי שראוי להתייחס לכל אדם. אני מאמין שיש לי המון מה ללמוד מכל אדם שאני פוגש, ובכלל זאת גם מזקנים.

אני מרגיש שיש לי מה להעניק, וגם לקבל בחזרה.

כמו שאומרים לנו לדאוג לעצמנו לפנסיה בעתיד, כך צריך לדאוג לזקנים, כי כולנו מאחלים לעצמנו להגיע לגיל זה. אין שום דרך להתחמק מזה.

אם נבנה להם צורות חיים שנוח לחיות בהן, כך נבטיח לכולנו עתיד טוב יותר.